תוצר הלוואי במירוץ לפענוח הגנום המוזיקלי

מאת DoMinorEffect

יישום חביב להפליא בשם The Infinite Jukebox פורסם לפני כחודש בידי החברה האמריקאית The Echo Nest. היישום מאתר מקטעים זהים בתוך שיר וברגע שהמנגינה מגיעה למקטע שיש לו "תאום" בהמשך השיר – היא תקפוץ אל המקטע הזהה. הקפיצות הללו יוצרות נגינה אינסופית של שיר, וכשהיישום במיטבו – כלל לא ניתן לזהות את הקפיצות: השיר נשמע כאילו לא קפצנו לחלקים אחרים ממנו.

כך זה נראה: הקשתות מעידות על חלקים זהים. לאחר הפעלת השיר, המנגינה תקפץ בין הקשתות עד אינסוף.

הפיצוח של Feel Good Inc של הגורילז

הפיצוח של Feel Good Inc של הגורילז

מדגדג לדבר ארוכות על תוצאות היישום הזה, אך אולי כדאי לבחון את קיומה של האפליקציה בהקשר רחב יותר. היישום הוא דוגמא אחת מני-רבות במירוץ לפענוח הגנום המוזיקלי. חברות סטארט-אפ ומכוני מחקר המשלבים מתמטיקאים, אנשי מחשבים ומוזיקאים, פועלים במרץ רב לפענח את "הקוד הגנטי" של המוזיקה. מהו הקוד הגנטי של המוזיקה ולמה לנסות לפענח אותו?

נתחיל מהסוף. אחת הדרכים הנפוצות היום לשמוע מוזיקה היא האזנה מקוונת. באינטרנט יש שני אפיקים מרכזיים להאזנה למוזיקה:

א. הפצה ישירה ("אני יודע/ת מה אני רוצה לשמוע או לנסות"): המאזינים פונים ביוזמתם לסרטונים ב-YouTube ולעמודי המוזיקה של האמנים באתרים כמו bandcamp או soundcloud.

ב. הפצה עקיפה ("מתחשק לי משהו כמו…"): אתרים או שירותי מוזיקה הפועלים במתכונת "רדיופונית" – המאזין בוחר אמן/ז'אנר/אווירה שהוא רוצה להאזין להם באותו הרגע והמערכת מציעה לו רשימת האזנה.

תחום פענוח הקוד המוזיקלי של שיר משתייך לתחום ההפצה העקיפה, אשר גם היא נחלקת לשני אפיקים מרכזיים (לפעמים הם משולבים):

1. שירותי מוזיקה חברתיים – באתרים הללו מאזינים למוזיקה שבוחרים גולשים אחרים. בחר את חברייך, והאזן למוזיקה שהם אוהבים וממליצים (כמו serendip המוצלחים), או "מי שאהב להאזין ל-א' אהב גם את ב'" (כמו Last.fm).

2. שירותי מוזיקה מפוענחים דיגיטלית – בשירותים שכאלה המערכת מקטלגת מוזיקה לפי ז'אנרים, מקצבים, שפות, כלים ושאר קטגוריות, ויוצרת רשימת האזנה. החברה המובילה בתחום כיום היא Pandora (שאינה זמינה לשימוש בארץ), המסתמכת על "פרויקט הגנום המוזיקלי".

אם אתם מתכוונים ללחוץ על התמונה, בואו נקבע להיפגש כאן עוד שלוש דקות. אחרת לא תצאו מזה.

אם אתם מתכוונים ללחוץ על התמונה, בואו נקבע להיפגש כאן בעוד שלוש דקות, אחרת לא תצאו מזה.

החברות המשתייכות לאפיק השני מנסות לפענח את "הקוד הגנטי" של המוזיקה. הן זקוקות לו בכדי ליצור רשימת האזנה טובה ללקוח, כזו שתשאיר אותו כמה שיותר זמן באתר, שתגרום לו לרצות לשלם עבורה, וכזו שהוא אף ימליץ לאחרים להשתמש בה. אם החברה תצליח לפענח את כמויות המוזיקה האינסופיות המתווספות לרשת בכל רגע ולספק את לקוחותיה בשני מישורים – גילוי מוזיקה חדשה עבור המאזין לצד יצירת רשימה האזנה (פלייליסט) רציפה ומהנה, היא תוכל להתקיים בפני עצמה או להציע את שירותיה לחברות אחרות.

מדובר בהרבה מאוד כסף. לשם המחשה, היקף ההכנסות של פנדורה ב-2012 היה 276 מיליון דולר. החברה עדיין אינה רווחית אך הכנסותיה מתבססות על כ-55 מיליון משתמשים, מה שעשוי להצביע על אופק יציב יחסית.

כידוע, כסף גדול מביא עמו דאגה. צורת ההפצה העקיפה דומה לשוק הנגזרים הפיננסים, ואם רק ניזכר בשנת 2008, השוק המשני הוא זה שהוביל למשבר הגדול בכלכלה העולמית. אך הדאגה הפעם היא לא כלכלית, אלא תוכנית.

פנדורה משלמת סכומים נאים למדי למוזיקאים שהיא משמיעה (כך היא טוענת). משתלם להיות אהוב ומצליח בה. לכן, למוזיקאי חדש כדאי "לרמוז" לאלגוריתם המפענח למי הוא דומה ואחרי מי הוא רוצה להיגרר. אם את שרה בסגנון של אדל, כדאי לך ליצור הפקה דומה מאוד לאדל בכל שאר מאפייני שירך וכך תוכלי לרכוב על הצלחתה. הפענוח והקטלוג האוטומטיים יוצרים למוזיקאים תמריץ שלילי להיות יצירתי ולחדש. אם אני יכול להתגלות לקהל רב יותר בשוק הנגזרים (ואף משלמים לי על כך), אולי כדאי לי לפעול לפי כלליו. מכאן נובע שמוזיקאי צריך להפסיק לשאול את עצמו כמה הוא ייחודי ביצירתו ולתהות – למי אני דומה? עד כמה אני דומה לאמנים המצליחים בז'אנר שלי?

זהו תסריט אימים שבו מתחילה התכנסות של מוזיקה לתוך האפיקים המצליחים בכל ז'אנר. יש שיגידו שההתכנסות הזאת קיימת ממילא כבר היום, אך הפעם יש לה תמריץ חיצוני ממשי.

מפתח היישום מזהה דפוס דומה בלהיטי פופ

מפתח היישום זיהה דפוס דומה בשלושה להיטי פופ

אחרי עשרות שנים בהן היו המוזיקאים כבולים לתעשיית המוזיקה המסורתית המסואבת הם הצליחו להשתחרר. יו-טיוב ו-bandcamp תרמו לעצמאות של מוזיקאים רבים, אך לא סיפקו להם מודל כלכלי יציב להישען עליו. ההפצה נותרה בידי האמנים. אם יצליחו ליצור לעצמם שם ולגרום לאנשים לשלם עבור המוזיקה, ירוויחו. אם לא, ייאלצו למצוא אפיקי הכנסה אחרים, כמו הופעות או מכירת חולצות. לכאן נכנס שוק הנגזרים – שירותי החברות המציעות למאזינים היכרות עם מוזיקה חדשה או רדיו מותאם אישית מפיצות את המוזיקה במקום המוזיקאים.

גם אם התסריט של התכנסות מוזיקלית יתבדה, אסור להתעלם מכך שהמתמטיקאים ואנשי המחשבים עשויים להיות האליטה החדשה של תעשיית המוזיקה ועמם תפישות שונות לגבי עתידה. היטיב לתאר זאת מפתח יישום The Infinite Jukebox שכתב, "התבוננות בתרשימי שירי פופ מובילה להבנה שמוזיקת פופ יכולה להיות מיוצרת במפעל". הצלחה רבה יותר של תעשיית ההפצה המשנית תגדיל את כוחה מול המוזיקאים, שנהנים מעצמאות בשנים האחרונות. וכפי שנלמד במשבר הכלכלי, ככל שהנגזרת חזקה יותר, כך גובר הסיכון שמשהו יקרוס בעולם האמיתי.

מודעות פרסומת